עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
בלוג אנונימי בעולם
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מאי 2018  (2)
אתמול בעלי עצבן אותי
20/05/2018 07:58
לוכדת רגעים
כן, זה משפט שכל אשה יכולה לומר בכל יום סטנדרטי....
אבל הפעם באמת העליב אותי.
אני לא אספר על מה ולמה בגלל החרדות שלי שמישהו פה בעולם הוירטואלי חס וחלילה יבין ויקשר מי אני
אבל היום יום חדש, והוא באמת התאמץ לאחרונה להיות בעל יותר טוב... ואני בהתלבטות אם להמשיך לכעוס עליו ולהתנכר אליו,
או לשחרר את הכאב שלי ולהיות נחמדה...
מיותר לציין שמארחים אצלנו את כל המשפחה היום לכבוד החג

הגדולה שלי התעוררה... ביי
1 תגובות
פוסט ראשון
16/05/2018 00:46
לוכדת רגעים
פוסט ראשון... אלוהים ישמור כמה זמן כבר לא כתבתי.
אני כבר בת 40 (וחצי)
והשנים האחרונות לא עשו טוב עם מי שאני בפנים.
כבר... קרוב לעשור שאני צריכה להשתיק ולסגור ולשמור על מי שאני, ושאף אחד חס וחלילה לא ידע מה קורה שם בפנים, עד שהפסיק לקרות... נראה לי . לא יודעת.
לפעמים יש לי (איזה משחרררררר זה :) איזה כיף!)
איזה כיף לכתוב. פשוט לכתוב. ולא לפחד מי קורא ומי יודע ומה יהיה ואיך יגיבו ושלא יעלבו ושלא יפגעו.

אני אמא.
ואני מנסה לתקן את החוויה שלי עם האמא הפרטית שלי באמהות שלי.
ואני מאוד לא בטוחה ומאוד בטוחה באמהות שלי.
כשהייתי בהריון עם פיצית2 היתה עלי תלונה אנונימית שהרבצתי לפיצית1 שלי.
שטויות במיץ.
והתיק נגנז לפני שהתחיל
אבל זה חיסל בתוכי משהו. זה גמר אותי מבפנים. עברו שנים מאז. ואני לא אותה אחת.
קראתי לעצמי לוכדת רגעים. כי אני כזו ותמיד הייתי.
זכרון של פיל (בעלי סובל מזה חחח) וגם צלמת. במקצועי. לוכדת רגעים מקצועית. גם של עצמי וגם של אחרים.

הרגשתי קצת כמו המדינה שלנו בימים האחרונים.
כי גם כשיש סיבות לחגוג תמיד יהיה מי שיבוא להרוס. ומי שימציא עליך דברים. שטויות במיץ. אבל אחרים עשויים להאמין ולפעול.
הייתי עם בטחון עצמי בשמיים כל החיים. מי יכול לי?
ועכשיו מפחדת מכל זבוב. מפחדת על הבנות שלי. שיהיו להן חיים הכי טובים שרק אפשר. מפחדת מהרגע שמישהו יכאיב להן. וזה קרה וזה יקרה. יכאיב להן נפשית כמובן - כמו כשמישהו בכיתה או בגן יגיד לה שלא רוצה לשחק איתה.
אפילו פה אני איכשהו מנסה לשמור על עצמי ולהסביר - שלא יחשבו שהרבצתי לה. אהבה של אמא.

אני גם דחיינית מקצועית. כל חיי הייתי. מעניין, אם זה יהיה גם הפוסט האחרון.
הלכתי לישון.
אם מישהו קרא את זה... שיהיה לילה טוב. צ'או.
2 תגובות